אירו היסטוריה

דף הבית | צור קשר | מי אנחנו | הוסף למועדפים | פרסם אצלנו

דף ראשי > אירו היסטוריה

היורו יוסד בתנאים של אמנת מאסטריך של האיחוד האירופאי בשנת 1992 ששימשה לייסוד האיחוד הכלכלי והכספי.

בכדי להשתתף במטבע החדש, המדינות החברות הצטרכו לענות על קריטריונים מחמירים כמו למשל גרעון תקציבי של פחות מ-3% מהתוצר הלאומי הגולמי שלהן, חוב לאומי של פחות מ-60% מהתוצר הלאומי הגולמי, אינפלציה נמוכה, ושער ריבית קרוב לממוצע האירופאי. באמנת מאסטריך, בריטניה ודנמרק קבלו פטור ממעבר לאיחוד הכספי שהתוצאה שלו היתה הצגת היורו.

בין הכלכלנים שסייעו ביצירת או שתרמו ליורו נמצאים רוברט מנדל (Robert Mundell), ווים דוישנברג (Wim Duisenberg), רוברט טוליסון (Robert Tollison), נייל דואלינג (Neil Dowling), פרד ארדיטי (Fred Arditti9 ותומאסו פדואה-סכיאופה (Tommaso Padoa-Schioppa) (קראו בהמשך אודות תיאוריית המקרו-כלכלה) .

בגלל הבדלים בהמרות הלאומיות לעיגול וספרות משמעותיות, כל ההמרות בין המטבעות הלאומיים היו צריכות להיעשות בהליך של טריאנגולציה כנגד היורו. הערך המוחלט ביורו של תתי-חלוקה אלו (המייצגים את יחס ההמרה שבו נכנס המטבע ליורו) מוצג מימין.

הערכים נקבעו על ידי מועצת האיחוד האירופאי, בהתבסס על המלצות מהמועצה האירופאית שהתבססו על שער השוק ב-31 בדצמבר, 1998, כך שיחידת המטבע האירופאי, ECU, תהיה שווה ליורו אחד (יחידת המטבע האירופאית היתה מטבע למטרות חשבוניות בלבד של האיחוד האירופאי, והתבססה על המטבעות של המדינות החברות; המטבע לא עמד בפני עצמו). תקנות המועצה 2866/98 (EC), מיום 31 בדצמבר 1998, קבעו שערים אלו. לא יכלו לקבוע אותן מוקדם יותר בגלל שהמטבע האירופאי, ה-ECU, היה תלוי בשער הסגירה של המטבעות שאינן-יורו (בעיקר הליש"ט) באתו יום.

ההליך ששימש לקביעת יחס ההמרה הסופי של הדרכמה ליורו היה שונה מאחר והיורו היה כבר בן שנתיים. בעוד שיחס ההמרה באחד עשרה המדינות המקוריות נקבע רק מספר שעות לפני הצגת היורו, יחס ההמרה של הדרכמה היוונית נקבע מספר חודשים לפני כן, בתקנות המועצה 1478/2000 (EC) מיום 19 ביוני, 2000.

המטבע הוצג בצורה לא מוחשית (המחאות נוסעים, העברות אלקטרוניות, בנקאות וכו') בחצות של 1 בינואר 1999, כאשר המטבעות הלאומיים של המדינות המשתתפות (איזור-אירופה) הפסיקו להתקיים בצורה עצמאית מאחר שיחס ההמרה שלהן נקבע האחד כנגד השני, ולמעשה הם נהפכו להיות תת-מחלקה לא-עשרונית של היורו. בכך הפך היורו להיות הממשיך של יחידת המטבע האירופי (ECU). אולם המטבעות והשטרות של המטבעות הישנים נשארו בשימוש כמטבע חוקי עד להופעת המטבעות והשטרות החדשים ב-1 בינואר 2002.

תקופת המעבר שבה השטרות והמטבעות הוחלפו לאלו של היורו נמשכה כחודשיים, עד ל-28 בפברואר 2002. התאריך הרשמי שבו המטבעות הלאומיים חדלו מלהיות הליך חוקי השתנה ממדינה למדינה. התאריך הראשון היה בגרמניה, בה המרק הפסיק להיות הליך חוקי ב-31 בדצמבר 2001, למרות שתקופת ההחלפה ערכה חודשיים. התאריך האחרון היה 28 בפברואר 2002, ועד אז כל המטבעות הלאומיים של כל המדינות הפסיקו להיות הליך חוקי במדינותיהם. אולם גם לאחר התאריך הרשמי, המטבעות הלאומיים המשיכו להתקבל בבנקים המרכזיים של המדינות במשך תקופה שנעה בין מספר שנים ועד לתמיד באוסטריה, גרמניה, אירלנד וספרד. המטבעות הראשונים שהפכו להיות לא סחירים היו האסקודה הפורטוגלית, אשר הפכה להיות חסרת ערך כספי לאחר 31 בדצמבר 2002, למרות שניתן להחליף שטרות עד 2022.

סלובניה הצטרפה לאזור האירופאי ב-1 בינואר 2007, ואחריה הצטרפו מלטה וקפריסין ב-1 בינואר 2008.

מ-2008, לתשע מדינות חברות האיחוד האירופאי יש מטבע שונה מהיורו, אולם, כל המדינות הללו מחויבות על ידי אמנת ההצטרפות שלהן להצטרף ליורו. חלק מהמדינות הבאות הצטרפו כבר למנגנון שער החילופין האירופאי (European Exchange Rate Mechanism, ERM II.). הן והאחרות הציבו לעיניהן למטרה להצטרף ליורו (ERM III) כדלקמן:
1 בינואר, 2009 – סלובקיה
1 בינואר, 2010 – ליטא
1 בינואר, 2011 – אסטוניה
1 בינואר 2012 או מאוחר יותר – בולגריה, הונגריה, לטביה , צ'כיה, פולין ורמניה.
הכניסה של ליטא ואסטוניה שתוכננו ל-1 בינואר 2007 נדחתה בגלל שער אינפלציה גבוה לא צפוי במדינות אלו. חלק ממדינות אלו אינן צמודות ליורו, וחלק מהן הוצמדו בצורה לא רשמית ליורו לפני ההצטרפות ל- ERM II. לפרטים נוספים, פנו לפרק מנגנון שער החילופים האירופאי, מטבעות הקשורים ליורו והמטבעות הבודדים.

המטרה המקורית של צ'כיה היתה להצטרף ל- ERM II בשנת 2008 או 2009, אולם הממשל העכשווי הצהיר שלא יוכל לעמוד בקריטריון הכלכלי עד לתאריך היעד של 2010. המטרה החדשה היא שנת 2012.

בדומה לכך, לטבייה התכוונה להצטרף ליורו ב-2008 אולם אינפלציה בגובה של 11% גרמה לעיכוב מאחר והמדינה אינה עונה על הקריטריון הנכחי של תנאי המועצה. המטרה הרשמית כיום היא 1 בינואר 2012, למרות שראש הבנק הלאומי של לטבייה טען ששנת 2013 היא יעד יותר מציאותי.

שר האוצר הפולני הצהיר שהוא מאמין שהצהרה ציבורית של תאריך הכניסה המיועד של פולין יהיה "צעד לא נכון" .

מקורות אחרים מערערים גם לגבי הריאליות של המטרות המתוקנות של צ'כיה, ליטא ואסטוניה.

הדו"ח החמישי על ההכנות המעשיות להגדלה העתידית של איזור היורו הכריז ב-15 ביולי 2007 שרק קפריסין, מלטה (שתיהן אמצו את היורו בינואר 2008), סלובקיה (2009) ורומניה (2014) קבעו כיום תאריכי יעד לאימוץ היורו.

ב-7 במאי, 2008, הבנק האירופאי המרכזי הכריז שסלובקיה מוכנה להצטרף לאזור-אירופה מ-1 בינואר, 2009. ההכרזה אושרה על ידי המנהיגים של איזור-אירופה בפסגה שנערכה ב19-20 ביוני, כאשר נקבע ששער החילופין יאומץ ב-8 ביולי 2008

אסטוניה, לטבייה, ליטא וסלובקיה סיימו לעצב את צד המטבע של מדינתם.

צור קשר | מי אנחנו | תנאי שימוש | פרסם אצלנו

דף הבית

רקע

היסטוריה

מדינות האירו

שער האירו